ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נצרת
|
57368-01-11
19/01/2012
|
בפני השופט:
יוסף סוהיל
|
- נגד - |
התובע:
1. רכאן סאמי 2. סאמי סרחאן
|
הנתבע:
1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. והיב סעד בע"מ 3. סלימאן סלאמה
|
פסק-דין |
פסק דין
1.זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב שבבעלות התובע מס' 2 מסוג מאזדה, כתוצאה ממעורבותו בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 24/01/11.
התובע מס' 1 נהג אותה עת ברכב התובע 2.
2.הנתבע מס' 3 נהג באותה עת ברכב צד ג' שהיה מעורב בתאונה.
רכב צד ג' היה בבעלות הנתבעת מס' 2, חברה להשכרת רכבים.
הנתבעת מס' 1, הינה חב' לביטוח בע"מ, אשר ביטחה בעת הרלוונטית את רכב הנתבעים בביטוח אחריות כלפי צד ג'.
הנתבעת 2 הגישה תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאותה תאונה. משהוברר, כי כתב התביעה שכנגד לא נסרק למחשב בית-המשפט, ניתנה לנתבעת 2 שהות להגישו מחדש, ופסק-הדין עוכב עד עתה (ר' פרוטוקול הדיון מ-05/01/12). אלא, שעל-אף, השהות שניתנה, התביעה המתוקנת לא הוגשה מחדש.
יחד עם זאת, מצאתי לכתוב את פסק-הדין משגרסתה של הנתבעת 2 לנסיבות התאונה נשטחה בפניי.
3.מטעם התובעים העידו התובעים בלבד.
התובע מס' 1 העיד, כי הוא נהג ברכב לבדו, בעליה בתוך הכפר מג'אר, ובהגיעו לסיבוב ימינה בעליה, ראה כי רכב הנתבעים מתדרדר לעברו, עצר את רכבו, אך רכב הנתבעים המשיך בנסיעה והתנגש עם הפינה הקדמית-שמאלית שלו, ברכב התובעים בפינה הקדמית-ימנית.
התובע מס' 1 תיאר נסיבות התאונה בעזרת שרטוט שהכין מבעוד מועד (סומן ת/1), וכן הציג תמונת נזק מקורית של רכב התובעים (סומנה ת/2), בה ניתן אכן לראות, כי מוקד הנזק בפינה הקדמית ימנית.
4.מנגד טען הנתבע מס' 3, כי עת שנהג ברכב בירידה, הגיע לסיבוב שמאלה, ואז רכב התובעים שנסע בעליה ממול הפתיע אותו ונכנס לעיקול באופן שאילץ אותו לברוח ממנו, ועל-אף זאת לא יכול היה למנוע את ההתנגשות.
מטעם הנתבעים הוצגה תמונת הנזק לרכבם (התמונה התחתונה, במוצג נ/1), בה אכן ניתן לראות, כי מוקד הנזק הוא בפינה הקדמית-שמאלית.
5.לאחר ששמעתי עדויות הנהגים לנסיבות התאונה, ולאחר שבחנתי תמונות הנזק שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות, כאחת.
שוכנעתי, כי שני הנהגים אשמים באירוע התאונה באותה מידה.
מהעדויות שנשמעו, מדובר בעיקול עם עליה/ירידה בכביש שבתוך הכפר, עם שדה ראיה מוגבל מאוד. שני הנהגים לא נקטו מידת הזהירות הנדרשת והמתבקשת בהתאם לתנאי הדרך (נהיגה איטית ביותר, ושמירה על נסיעה בצד הימני), ונראה כי שניהם "הופתעו" האחד מרעהו באותה מידה, באופן שגרם להתנגשות כפי שאירעה.
6.משכן, דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות.
בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.